מיטה בסגנון ווניל — או פשוט סקס “רק” ווניל?
המושג “סקס ווניל” משמש בדרך כלל לתיאור מין פשוט, מסורתי או בלתי מפתיע — כלומר, שאינו קשור ל” kinky” או לאופנות פרנזיות. לרוב, הכוונה היא לסוג של מין שאינו כולל תפקידים מגוונים, פעילויות עם אלמנטים של BDSM, סיכונים כמו התחפשות או הצגתיות, או מיקומים יוצאי דופן. חשוב לציין שהשימוש המועדף במונח זה אינו נייטרלי; בדרך כלל מדובר בביקורת על מין שנחשב לשגרה או חסר יצירתיות.
עם זאת, אני סבור שזה לא תמיד נכון.
כאשר זוגות חשים חוסר סיפוק מיני, המקורות המובילים היום בתרבות הפופולרית, ספרים, כתבות ומקצוענים, הם להמליץ על מעבר לסוגי מין אחרים. ההמלצה פעמים רבות היא לעבור מיד ל”טנטרה”, לנסות את ה”נשי” או לנסות מיני קונספטים אחרים כמו סקס עם קבילות, מין אנאלי, שימוש בדילדו או בכל אלמנט שונה ואקספרימנטלי שיכול להכניס חותך חדש לחיי המין.
בתור מטפל מיני, אני פוגש בכל יום אנשים המתמודדים עם חוסר שביעות רצון מיני. בדרך כלל, הם אינם מגיעים לייעוץ כפתרון ראשון, אלא לאחר שניסו שיטות שונות וכשלו. בפעמים הרבות האלו הם מנסים לנסות תפקידים חדשים במיטה (למרות שאין באמת תפקידים מיוחדים, אלא רק שינויים), משפרים את ההרגשה באמצעות עונשים, טיפולים אסתטיים, תוקעים עוגנים נפלאים באופו אישי ומנסים טכניקות אקסטרימיות שראו באורח חיים פורנוגרפי. הם משוחחים עם בני זוגם על צפייה משותפת בפורנו ומחפשים דרכים לחדור לעולם חדש של חוויות מיניות.
לעיתים הם מופתעים כשאני מציע לשפר את החוויה הוונילית. הם שואלים אותי: “הרי זה הבעיה, לא? שאולי אנחנו יותר מדי ווניל?”
העניין למעשה תלוי בסיבות שבגללן זוגות בוחרים להישאר בסגנון זה. אם הם מתביישים בגופם, מאמינים שאלוהים שונא אהבה אוראלית, חושבים ש”גבר אמיתי” לא נוגע בנימול, או מרגישים שהם כבולים לסוג מסוים של מין מפאת פחדים, אפשר לומר שבמקרה כזה תוספות של אלמנטים חדשים לא יפתרו את הבעיה, להפך — ירחיבו את הפער.
לעומת זאת, אנשים חופשיים מינית, שמרגישים נוחות עם המיניות שלהם, יכולים לבחור בסגנון זה בחופשיות. מי שאינו חושש מפיתחו של הפנטזיות המיניות שלו ופשוט רוצה לשפר את הייחודיות בחיי המין, פתוח לקבל הצעות ולשפר את ההבנה ההדדית — יוכל למצוא שיטה לשדרג את זה באופן משמעותי. אני מציע ללקוחות שלנו להקפיד על תקשורת פתוחה, לשפר את ההבנה העצמית ולקבל את עצמם כפי שהם. מעבר לכך, חשוב לשים לב לפרטים הקטנים והנפלאים — כמו ללבוש גרביים בחורף או להחזיק במגבת בזמן הווסת, ולהתייחס לצורך בשירותים במועד — כי פתיחות כזו תתרום משמעותית לחווית המין.
וממש כפי שאני מציין בספר שלי מ-2012, “אינטיליגנציה מינית”, שתי הדרכים הטובות ביותר לשפר את חיי המין הן תקשורת טובה וקבלה עצמית מלאה.
תקשורת: חשוב להשתמש במילים מדויקות במקום ביטויים כלליים כמו “יודע,” ולדבר על מה שקורה באמת: “מתחילה לכאוב לי הרגל,” “בוא נחליף ידיים,” “קח קצת לאט יותר,” “אני לא מוכן עדיין לחדירה,” או ליידע שהולך להיות גבול מסוים — כמו “לא רוצה שמישהו יכניס אצבעות לתחת,” ולבקש לכבד את זה.
כפי שאומר ידידי לוני ברבאך, “המשפט החשוב ביותר בשפה האנגלית הוא ‘רבע אינץ’ ימינה, בבקשה’.”
קבלה עצמית: הגוף שלך כפי שהוא — לא תוכל לרזות עשרה קילוגרמים תוך סוף השבוע, ותמיד תוכל להגיע לאורגזמה מיחסי אוראל, מחרוזות הידיים, או גירויים אחרים — וזו לא תשתנה לעולם. אחד החזה גדול יותר מהשני, יש שערות בנימול, והגודל של הפין הוא בדיוק כפי שהוא. אף אחד לא מצפה להקים זיקפה או להגיע לאורגזמה בכל פעם שירצה ובהחלט לא כל הזמן.
סקס ווניל אינו זה שמוביל לשגרה משעממת. ההתרחקות מעיקרו, החשיבה על דברים בטלים, תחושת נתק, סקס בזמן כעס או עייפות, והצורך לומר תמיד את אותם ההוראות — כמו “אל תמשוך לי את הפטמות” או “אל תשרוט לי את הכדוריים”, הם הגורמים האמיתיים לשעמום או לחוסר סיפוק במיטה.
אם לכם ולשותפיכם יש נטייה לאלמנטים של פרנזיקה, ואם אתם נהנים מחוויות משתנות בכל מפגש מיני, אין מניעה מלהמשיך וליהנות מכך — זה חלק מרצונכם וחופש הבחירה שלכם. אין פסול בכך. אבל עבור רוב האנשים, דווקא פשטות ואיטיות יכולים להוביל לחווית מין עשירה ומבוקרת יותר. במקום לנסות להיות “יותר פראי”, עדיף להאט ולחקור את מה שכבר קיים, כי דווקא הפשטות וההיכרות מעמיקה יכולים להפוך את החוויה למשהו מרגש ומגוון יותר.